יום ראשון, 30 באפריל 2017

שיפור שלא נגמר

עיתוני חג הפסח ספקו לנו הצצה להתייחסותם של מספר ראשי ערים חרדיות, בנוגע לחזותה של העיר שהם נצבים בראשה.
מתוך ראיונות שונים שנערכו עמם ופורסמו בבימות שונות, ניתן ללמוד על ייחסם למצב הנקיון בעיר, למידת החשיבות שהם מעניקים לטובת הענין ולמשאבים שאותם הם מקדישים עבור הפיכתה של העיר למקום שנעים יהיה לגור בו.
***
נתחיל בבני-ברק

"את האיזון התקציבי", שח ראש העיר, "חשים כל תושבי העיר: סלילה מחודשת של כבישים, גם הגינות רשמו שינוי מהקצה אל הקצה. נושא התברואה שבעבר היה עקב אכילס שינה את פניו. בכירים מעיריות אחרות מגיעים ללמוד כיצד ניתן להתמודד עם כמויות האשפה שמייצרת העיר.
מערך התברואה כולו עבר שדרוג: הוספת פחים וסלי רחוב, מיפוי מדוייק של כל רחוב וכל פינה על פי תכנית בהתאם לצרכים הסביבתיים. רכשנו למעלה מאלפים פחים חדשים.
פינוי האשפה במספרים:
פונו לקראת החג כ-750 טון אשפה רגילה, כ-180 טון חמץ - המתרוקן כולו בבת אחת באמצעות חביות שהעירייה מפזרת.
אז למה אומרים עליכם שאתם עיר מלוכלכת?
ראש העיר: "שיגידו. קודם שיגיע ראש העיר שמתמודד עם אתגרי הניקיון שלנו. ביקרתי לא מזמן חבר, ראש העיר ראשון לציון, דב צור. טיילנו יחד בפארק שמשתרע על 30 דונם, היו בו ילד אחד ושני כלבים, או אולי היו שם כלב ושני ילדים שאכלו ארטיק. בא פועל הניקיון, הרים את המקל והעטיפה ושם בפח. אצלנו כל אחר הצהריים מגיעים 300 ילדים לדונם אחד של גינה שאין בה כלב אחד. כולם אוכלים, שותים, האימהות מחליפות טיטולים, כמה פעמים, כל אחת לכמה ילדים, מה הפלא שמלוכלך? אבל אל דאגה, גם הניקיון ישתפר - עכשיו כשיש תקציבים ויצאנו מהמשבר", הוא מקווה.
***
ומילה על הנקיון בעיר:  אתם באמת חושבים שהקמפיין 'משהו השתנה, נקודה' משקף מצב קיים?
סגן ראש העיר: תענוג ללכת בחמש לפנות בוקר ולראות את צוות הנקיון העירוני והמתזית שמפנה את המדרכות מלכלוך, יש כאן השקעה אדירה וכיוון חזק של שינוי שילך ויימשך.  
רק אצלנו הנוהל של פינוי אשפה אחרי חגים הוא שגרתי, לא כמו ברשויות אחרות שבהן הדבר מתבצע רק אחרי שנציג פונה ומבקש ואולי גם מתחנן. בבני ברק נוהל החגים ברור, ואנחנו מפנים את האשפה בצורה כזו שהציבור יום לאחר החג או המועד כבר יוכל להרגיש את הניקון באוויר.
"משהו השתנה", מסכם ראש העיר, "אבל בהחלט יש לנו עוד מקום להשתפר. אנחנו בהחלט בעזרת השם בדרך לשם. אנחנו עושים אוברול כללי".
***
ומבני ברק לביתר


ראש העיר:
"להביא אנשים לגור זה החלק הקל. האתגר האמתי הוא לדאוג בהמשך לכלל השירותים המוניציפאליים. הציבור החרדי של היום אינו מסתפק רק בדירה, הוא גם דורש איכות חיים - עיר יפה ומושקעת, שמספקת שירותים שונים ברמה גבוהה. זה בהחלט מגיע לציבור.
איכות חיים מתחילה בערוגה ליד הבית, במתקן המשחקים, בצביעת הפח, בשלט על הבנין שלו, בניקיון, בפינוי האשפה - שהוספנו למשל במוצאי שבתות, כי ראינו שאי אפשר לחכות לראשון בבוקר, אף שמדובר בתוספת של מאות אלפי שקלים לשנה.
הכל מתחיל מהדברים הקטנים, אנחנו נשקיע בדברים הקטנים, כמובן לא על חשבון הדברים הגדולים, מרמת המאקרו ועד לרמת הפרח בגינה.
העיריה עברה תהליך בשנים האחרונות. לפני שנתיים נכנסנו לזה בכל הכח. קבלתי גיבוי מוחלט מבחרי הנהלת העיר להדק את החגורות. התחומים היחידים שהוספנו להם תקציב הם תחום הנוער וחזות העיר.
היום כשהתקציב מאוזן, יצאנו למבצע כללי רחובות ענק, אנחנו עושים אוברול כללי, זה בהחלט מגיע לתושבים. לא מדובר בלוקסוס. איכות חיים היא ענין אלמנטרי בסיסי.
אולי אני לא אובייקטיבי, אף שאני משקיע המון כדי לספק את התוצאה הזאת. אבל מדדים חיצוניים - כמו חמשת כוכבי היופי שאנו מקבלים כבר חמש עשרה שנה ברציפות, מדברים בעד עצמם.
ובעיקר הביקוש ההיסטרי לביתר, כולל מאנשים שיכולים להרשות לעצמם דירה בירושלים, מעיד בהחלט על התוצאה.
אני שם לב שאתה מקדיש תשומת לב רבה לענין הזה של החזות והיופי של העיר...
ראש העיר:
כי זה חשוב מאד. התושב רוצה לראות לא רק את הבית שלו מסודר, אלא גם את הרחוב שלו. כמו שבבית הוא רוצה לראות מדי פעם חידוש ושדרוג, ככה גם ברחוב.
ככה זה עובד בכל נושא?
כיכרות למשל אני לא מאשר לפני שאני רואה מודל, לא הדמיה, אלא מודל קטן בנוי על השלחן. זה לאחר ניסיון מר של תוצאות שיצאו לפי התכנית וההדמיות של האדריכלים. את כיכר הרימון לדוגמה, ראיתי במודל, פעמיים נסעתי לרמת הגולן, כדי לראות תוך כדי עבודה את האבנים העשויות מאבני בזלת, כך גם היה בנוגע לכיכר היונים היפהפייה, בחרתי אישית את ההרכב שלה. עכשיו סגרנו על ביצוע חמש כיכרות חדשות, קבלנו החלטה שיהיה חוט מקשר בין כל הכיכרות - משהו שעם ישראל משול אליו: לגפן, לרימון, לתפוח, ליונה וכו'.
אז אתה מבין גם בפרחים ובגינון?
לא צריך להיות מבין בחזות. היתה פה מערכת גינון בעיר שלא הייתי שבע רצון ממנה. יצאתי לשטח, בקשתי מקבלן הגינון להביא דוגמה מכל פרח, כך מדי חג מתקשטת העיר בפרחים יפים.
***
ומה קורה בירושלים - מעבר להבטחות?

ראש העיר ניר ברקת הודיע כי בשבועות הקרובים תצא לפועל רפורמת הניקיון שיזם בהיקף שנתי של כ-13 מיליון שקל.
מדובר בתכנית המשמעותית ביותר שאושרה בשנים האחרונות במטרה להביא באופן מיידי לשדרוג משמעותי בניקיונה של ירושלים.
בין הפעולות המתוכננות במסגרת רפורמת הניקיון: הוספת 100 עובדי ניקיון חדשים למערך הניקיון, מתוכם 63 עובדי טאטוא ידני בשכונות העיר, הוספת כ-30 עובדים ב-12 צוותי איסוף אשפה חדשים שיעבדו במסלולים חדשים ויבטיחו פינוי אשפה בתדירות של עד 6 פעמים בשבוע, כאשר במקומות הומי קהל ומסחר בהם ריכוזי אשפה גבוהים תיאסף האשפה פעמיים ביום. כמו כן, מוקם צוות גיבוי יומי אשר תפקידו יהיה לתת מענה נקודתי על פי צורך. אלה מצטרפים לתכנית שכבר יצאה לדרך לפני מספר חודשים, במסגרתה יוצאו פחי הצפרדעים מהשכונות ויוחלפו ב- 400 מיכלים טמוני קרקע, אשר יביאו לשיפור משמעותי באיכות החיים והניקיון ובתפעול הפינוי של האשפה. נכון להיום, למעלה מ-100 פחים טמוני קרקע כבר הוטמנו בשכונות.

כאמור, מדובר בפעימה ראשונה של התכנית וזו צפויה להתרחב, במטרה להוביל לשיפור ניכר בשירותי הניקיון והתברואה הניתנים כיום.
הבטחנו כי בשנת ה-50 לאיחודה של ירושלים נוציא לפועל בזכות התקציבים שהשגנו תכניות רבות שישנו את פניה של העיר, ויעלו באופן מוחשי את איכות החיים בה. התכנית שאושרה היום מוכיחה יותר מהכל שאנו עומדים במילה שלנו. שירותי הניקיון והתברואה הינם נדבך חשוב באיכות חייהם של התושבים בעיר, ואני בטוח כי הפעלתה של התכנית תתרום רבות הן לאיכות החיים והן לשיפור פני העיר", מבטיח ברקת.

ימים יגידו. 

יום שלישי, 31 בינואר 2017

סיור בעקבות הצפרדעים הירושלמיות

כזבל דאשתקד

ויהי ביום השלישי לשביתה, נכון יותר יהיה לומר, היום החמישי, שכן בשכונות מסוימות כבר הריחו עובדי התברואה את השביתה המתקרבת ונמנעו מלפנות אשפה כבר ביום שישי. 
הדבר היחיד שמזכיר את המצב הנוכחי בעיר הקודש הוא השלג דאשתקד, עם פרט אחד קטן ולבן שעושה את ההבדל הגדול.
משום מה שום דבר במראה הנוכחי, ססגוני ככל שיהיה, אינו מלבב. שקיות מלאות אשפה, קרטונים, ושאר זבל מכל סוג שהוא מאכלסים כל פיסת אספלט אפשרית. לא נעים לחיות כאן.
***
מחכים לגאולה

כשיצאתי לדרכי בעקבות הריח, לא תיארתי שהמעבר יהיה קשה כל כך.
רחובותיה הצפופים של גאולה, נעשו צפופים עוד יותר, האשפה ממלאת כאן את החלל הסביבתי, ונניח לרגע לריח, לא ממש חוויה לצעוד כאן רגלית, גם לא בנסיעה איטית.
אימהות נושאות עגלות נאלצות לפלס לתמרן בינות להררי האשפה, וכשהן כבר מצליחות להגיע לכביש, הן מגלות שגם כאן המצב לא עביר. כמו תמיד, ימצאו כאלו שינצלו את האווירה המצחינה, ויעשו שביתה לעצמם: "אם בין כך הכל כאן לא במקום, מדוע שלא נפיק את המקסימום וננצל את המצב עד תומו", הם אומרים לעצמם, קמים ועושים מעשה.  
בעיצומו של כיכר השבת, המקום שכבר ידע כמה וכמה שביתות ומכולות אשפה שרופות, ניצב צפרדע שכבר מזמן איבד את צבעו הירוק. מן הסתם, אין לו קשר לשביתה הנוכחית, הוא ממלא כאן את תפקידו (לא) נאמנה לאורך השנה כולה, הפעם, יצא לו להזדהות עם השביתה.
***
 אחינו תושבי 'בית ישראל' הנתונים בצרה ובשביתה

הלאה מכאן, במאה שערים הצרה גם כך, הופכת השביתה לצרה של ממש. בעוד ועבור העוברים והשבים, זו עוד סיבה (לא) טובה להפנות אצבע מאשימה כלפי העיריה שאינה ממלאת את תפקידה, הרי שעבור רבים מן התושבים, מדובר בשאלה של איכות חיים מול כמות זבל בלתי נתפסת. 
הנהיגה לאורכו של הרחוב, שמהווה אתגר מורכב ושיעור חי בנהיגה מונעת גם בימי שגרה, הופכת למורכבת עוד יותר. ההליכה על גבי המדרכות הופכת כאן לבלתי אפשרית כמעט, ואת תפקידן ממלא עתה הכביש. 
מכאן ועד לגבולה של בית ישראל, נוגפות ה'צפרדעים' כל פינה אפשרית, את נקודת המפגש של רחובות 'שומרי החומות' ו'העמלים', ממלאים עתה הררי הזבל ותימרות האשפה.
אם את הנסיעה לכאן עוד צלחתי איכשהוא בינות להררי האשפה, הרי שמכאן ואילך הופכת מלאכת הזיהוי לבלתי אפשרית. ניתן אמנם בעזרת חוש הריח להצביע על מיקומה האפשרי של המכולה, אולם, אין שום דרך להוכיח זאת. מה שברור, המושג 'אשפה טמונה' מקבלת כאן משמעות נוספת.
***
למרבה האופטימיות, יש מי שמוצאים נקודת אור במציאות העגומה השולטת בסביבה, "תאר לך שברקת היה מחליט לקום ולהשבית את העיר בסתם יום קיץ לא בהיר, אתה מסוגל לדמיין את התוצאות?" משתף אותי עובר אורח בעל חוש ריח מתקדם.
"אני יודע שכולם מחפשים איך לנגח את ראש העיר, בשונה מכולם, אני דוקא חושב שמגיע לו צל"ש על כך שבחר לעשות זאת דוקא ביום קר שכזה, מגיעה לו וגם למזג האוויר על ההתחשבות", הוא מנסה לצנן את האווירה, הצוננת גם כך.
"מה הוא רוצה הפעם?" שואל את עצמו יהודי ירושלמי בא בימים, תוך שהוא נאלץ להסיט את הילוכו וגם את ראשו מפינת הזבל, ומפלס לעצמו איכשהוא דרך בינות להררי האשפה, שאת חלקה גררו כלי הרכב אל מרכז הכביש.
"גם כך", הוא משתף אותי, "השירות שלו לא משהו. הוא טוב בלהרים פרויקטים ומיזמים כאלו ואחרים. ההתנהלות היומיומית היא לא הצד החזק שלו. לא יתכן שאנחנו נהפוך לבני ערובה שלו, בכל פעם שיקלע למצוקה פוליטית מול משרד האוצר".
"בשביל מה אני משלם ארנונה", הוא שואל, "בשביל לעזור לו לנהל עוד קרב פוליטי מול כחלון?!, מעניין מה יקרה כשאנחנו נחליט על שביתה מתשלום הארנונה", הוא זורק רעיון אל האשפה, וממהר להסתלק מהמקום.
***
עתידה הצחנה להתפשט על פני המסילה כולה

בדרכי אל התחנה הבאה במסלול השביתה, בקשתי להתרשם ממצב התברואה בשכונה הערבית הסמוכה 'שיי'ח ג'ארח', למרבה האבסורד דוקא כאן המציאות מצחינה פחות מהמצופה, ורושם השביתה אינה מורגש. המציאות השגרתית פועלת הפעם דוקא לטובתם. בשונה מן השכונות ברוכות הילדים, כאן מתבצע איסוף הסבל באמצעות עגלות אשפה קטנות יותר, כך שכמויות הזבל הנערם ליד עגלת האשפה אינן עולות על גדותיהן. 
"אם אתה רוצה להתרשם מקרוב בתוצאותיה של השביתה", ממליץ לי ידיד, "קפוץ לביקור ב'אגריפס', מה שקורה שם פשוט בלתי נתפס".
"בלתי נסבל" זו הגדרה עדינה למה שמתרחש כאן. הכניסה אל שוק 'מחניודא' הסמוך, חסומה כמעט לחלוטין. אפשר שבשוק עצמו התארגנו לפינוי עצמי, ו'הסחורה' הובלה לכאן אחר כבוד. בפועל, מי שמשלם את 'הפינוי' הכפוי, אלו הם נוסעי האוטובוסים שאינם יכולים לעבור כאן, ונאלצים לבצע עיקוף בדרכים חילופיות, הנוסעים בהתאם, נאלצים לחשב מסלול מחדש.
אלו שסברו לתומם כי בדיוק לשם כך נועדה הרכבת, התבדו הפעם. מתברר שהירושלמים, במיוחד אלו ש'מחניודא' התברכה בהם בכמויות נדיבות, החליטו לקחת את השביתה צעד אחד קדימה. הם עשו שביתה לעצמם, ופינו את האשפה אל פסי המסילה, הבלגן בהתאם. אף כי גם כך המראות הנשקפים מהחלונות אינם מעודדים יציאה מן הרכבת.
כשהבינו במשטרה שעתידה השביתה להתפשט על פני המסילה של העיר כולה, החלו נראים רכבי משטרה כשהם מקדמים את פני הצחנה, ומפלסים את הדרך לקראת הגעת הרכבת. 
*** 
ויסורו הצפרדעים ממני ומעמי

אם השביתה מכוונת כנגד משרד האוצר, מתבקש שרישומה יהיה ניכר היטב בקרית הממשלה, אלא שבניגוד למראות שמייצרת האשפה באזורי המגורים, התמונה כאן מריחה אחר לגמרי.
עשרות רבות של משאיות לאיסוף אשפה, הפכו כאן למוצגי מחאה, במסע יח"צני, מתוכנן ומתוקשר היטב, התבקשו הנהגים להחנותן לכל אורכו של רחוב קפלן משני צדיו.
כי בירושלים, למי שאינו יודע, גם בזמן שביתה העובדים מחויבים להגיע בזמן לעבודה, להחתים את כרטיסי הנוכחות כראוי, ואז לצאת ולהשתתף בפעולות המחאה ה"ספונטניות" המאורגנות היטב בידי ראש העיר ברקת, אנשיו ושליחיו.
בהתחשב בכך שהרחוב כאן רחב יותר, ומכולות האשפה אינן מהוות חלק בלתי נפרד מריהוט הרחוב, ופקחי החניה גם הם נוטלים חלק בשביתה, הרי שהנזק שהן מחוללות מסתיים בעצם חנייתן כאן, על חשבון אלו שאולי רצו להפיק רווח כל שהוא מהשביתה הכפויה.
יתכן בהחלט שכחלון פגש בהן בדרכו אל המשרד, יתכן גם שהח"כים נתקלו בהן בדרכם אל המשכן. מן הסתם, בכך הסתיים מבחינתם הסיוט.
הנסיעה בינות לשני טורי המשאיות, מזכירה את הנסיעה ב'גאולה', הרהרתי, ובכל זאת, הבדל אחד ישנו, כאן אלו משאיות אשפה נטולות ריח, שם, מתחננים העוברים והשבים בפני ראש העיר כי יסיר את הריח העולה מן 'הצפרדעים' מן הבתים, מן הרחובות ומן השכונות.
***
אם לא נעלה את הדאגה לירושלים על סדר יומנו...

המקום הכי טבעי לסיים את מסלול הייסורים של הירושלמים, הוא ליד ביתו של ראש העיר בשכונת 'בית-הכרם'.
נסיעה קצרה בשכונה מביאה אל המסקנה הפשוטה: שווה לגור כאן, גם בעתות שביתה.
זה לא שחלילה השביתה לא הגיעה לכאן, אבל היא בקושי מורגשת, הסיבה לכך פשוטה בתכלית: המציאות הרווחת כאן לאורך השנה כולה, יחד עם תנאי תברואה נאותים, מקדמים את פני הרעה.

בשביל שזה יקרה גם בשכונות נוספות, ובכדי שניתן יהיה להיערך בהתאם בטרם ימחזר ראש העיר שביתה נוספת, מומלץ לשלוחינו בעירייה להוסיף לסל הדרישות הקואליציוני את הדאגה לנראותה של עיר הקודש - משוש התבל, למען לא נאלץ להעלות שוב את צחנתה

יום שבת, 10 בדצמבר 2016

תורת ההיגיענע

בס"ד

נקיון בניחוח עתיק

'נתיבות חיים' - הוא שמה של חוברת ישנה שידעה ימים יפים יותר, שזימנה לי יד ההשגחה באקראי, במסגרת פינוי מחסן ישן אי שם בשכונה ירושלמית.
הפעם האחרונה שבה הודפסה היתה ככל הנראה, לפני מאה ושלושים שנה ב'ווארשא'.
היא חוברה, כפי שמספר המעתיק, על ידי פראפעססאר 'ד"ר מעד. קארל רעקלאס', ונעתק עברי מאתי 'א.ב.ן שפירא איש ביאליסטאק...', "להתעורר גופו לתמורת היסודות, ועל ידה נתענג חיים טובים וננוב בשיבה טובה דשנה ורעננה...".
סגנון הכתיבה משמר ניחוח עתיק, שנדמה כי אבד עליו הכלח במחוזותינו. המציאות המשתקפת מתוך החיבור, אף היא אינה אקטואלית ברובה. ובכל זאת, כדרישת שלום רחוקה מאותם ימים ועתיקים, בהחלט ראוי הוא החיבור למקום של כבוד.   
"נתיבות החיים", כותב המעתיק, "מורה לאדם נתיב ישר איך להתנהג בכלכלתו ובמעשיו, למען נצור בריאות גופו ונפשו, ולדעת לבחור בטוב ולמאוס ברע - לפי חוקי תורת 'ההגיענע' ". 

***
"טוב איש בריא אולם, מעשיר וידוע חולי, חיי-בשרים נבחרים מזהב. ונפש בריאה מהון עתק. אין כל אשר לעומת אשר גוף בריא, ואין כל שמחה לעומת שמחת הלב בו", מצוטטים דברי 'בן-סירא'.
"התחבולות הטובות והטבעיות לחזק ולרפא, לאמץ ולהחלים גופנו על ידי תמורת היסודות הלא הנה: בחירת מאכלים ומשקים טובים ונכונים, אויר טוב וצח, כלכלת העור, עבודה כראוי ומנוחה נכונה, ומניעת דברים רעים - אשר יוכלו לסבב המעון ומקום המשכב", מסכם המעתיק בקצרה על רגל אחת את עיקרי 'תורת ההגיענע'.   
***
תחת הכותרת 'אויר טוב וצח', כותב המחבר:
האוויר יסובבנו בכל מקום עלי אדמות, ומראשית עד אחרית- ימינו יחיינו. הלא מאכלנו אך כשלוש או ארבע פעמים ביום, אבל נשימותינו הן לאלפים ולרבבות ביום אחד, כי ברגע אחד ננשום מן 16 עד 24 נשימות, וביום כעשרים וחמש אלף נשימות. ישנם תחלואים אשר ירבו מספר הנשימות (כמו בתחלואי הקדחת). הנסיון יורנו לדעת ערך הנשימה: אנשים רבים ישארו בחיי חיותם ימים אחדים בלי אוכל ומשקה, אבל אם נפסקה נשימתם לערך חמישה רגעים ימותו כרגע. אויר טוב וצח דרוש לגופנו יותר ממזון טוב ונכון. אבל לדאבון נפשנו חזון לא נפרץ הוא ויקרה מציאותו בערים הגדולות, יותר ממזון טוב ונכון וממשקה יקר.
***
יסוד החמצי
כאשר יסוד החמצי נחוץ וטוב לנו, כי רוח החיוני הוא באופני- החיים, כן חומר הפחמי רע ומשחית לנו, מוות ומשכלת לגופנו, ומה מאד אנחנו צריכים להיזהר ולהישמר ממנו, כי אין כל חוש מחמשת חושינו אשר יחושנו וירגישנו וימלט משחיתותם, לפי הרגיל, ולאשרנו, נשאף חומץ הפחמי אל ראותנו אך מעט מזעיר. אם יתערב באוויר 20 אחוז חומץ הפחמי, יוודע מיד כח ארסו, כל אשר רוח חיים באפו ימות כרגע ולא יוסיף קום. אם יהיה עד עשרה אחוז יסב כאב ראש נורא, סחרחר לב, שאון אזניים, תמהון וחגא, ואחר כל אלה יבוא גם המות. גם תערובת החומר הפחמי במדה קטנה לא תנקה.
קורטוב חומץ הפחמי ישבית מלאכת הכלכלה, יסבב חוורון הפנים ועניית דם, כאשר נוכל לראות ולהווכח באנשים חוצבים בהר, כלואים בבתי סוהר, עובדים בבתי מכונות, גרי מרתף ויושבי ביתה. כלמו המה חוורי הפנים, חלשים ועניי דם, וזה רק בסבת אוויר המשחית אשר ישאפו אל קברם.
***
אויר בתי המרזח
ליושבי בית יזיקו מלבד האויר המשחת, עור האדים אשר ינדוף גופו ואשר יעלו הגוזלים אשר ישפכו בביתו. בבתי מרזח האויר משחת מאד. כי ישחת על ידי הבל פיות אנשים רבים - הנדפת הנוזלים אשר ישפכו שמה לרוב.
אויר בתי המרזח אשר יחדש אך לעתים רחוקות, הוא הנסבה לתחלואים רבים ולמכות חדרי בטן. מי שישהה עת רבה בערב בחדרים האלה, המעט אשר ידד שנה מעיניו כל הלילה, כי עוד יזיק לגופו יותר, בשאפו האויר המרעל והמעפש הזה. כן גם חדרי משכב, אשר אין להם חלונות בחוץ או חלונותיהם שקופים אטומים, או יוצאים ונכנסים למקום אפל, על יד המעלות או המסדרונה ואין אויר צח וטהור יכול לחדור אל תוך החדר, קברים המה לבעליהם, בקברם כמו בריאותם והצלחתם.
באויר טוב וצח נמצא אך 4 חלקי 10,000 'חומץ הפחמי' ועד 1 חלקי 1,000, עוד האויר יכול להקרא 'אויר טוב וצח'.
אויר מימי החנקי (אממאניאק) נמצא באויר טוב אך מעט מזעיר. בערים הגדולות ירבה אויר מימי החנקי על ידי החלאה וזוהמא, צואת ופרש הסוסים וגללי הבקר: גם בכפרים סמוך להזבל יסוד מימי החנקי רב מאד. האכר יוקיר את הזבל, ויערוך ערכו על פי צחנתו, על כן ישמרהו ככלי היקר: יניחנו סמוך למשכנו לפני חלונותיו. אך מרוב השתדלותו להיטיב לשדותיו, לא יבין הרעה אשר יביא לו ולילדיו: עמודי בריאותו ירופפו ובניו לעפר ישכין. רבים המה חללי אויר משחת מחללי חרב! כמה ילדים ימותו בקיץ בכפרים על ידי צחנת הזבל, אשר יעל באפם וישאפוהו אל קרבם להכריתם מארץ החיים.
לו הבין הכפרי התם הזה את הרעה הגדולה, אשר תצמח לו ולבני ביתו, מהנחת הזבלים לפני ביתו, כי אז לא נתן היתרון להזבל על בריאותו, להרבות אונו ולהמעיט כוחו ואונו.  
העירונים היושבים במבואות המטונפות, וחלונות בתיהם יוצאים למול בתי מחראות או בחצר נתעב ומעופש, ישחיתו גם המה שארם ובשרם ומצבם רע ומר כמצב האכר.
*** 

האויר אשר לא נשחת

אויר טוב וצח, אויר נקי וטהור, הוא אך האויר אשר לא נשחת על ידי הנדפת קיטורים ואדים באושי הרוח, אגמי מים ויון מצולה, בצה ואחו, על ידי צואת בעלי חיים ועל ידי הבל פיות אנשים רבים ואדי בשרם, וגם על ידי שלהבת הנרות ועששיות, שריפת העצים ואבק.
האויר הטוב הוא רק הבלתי מריח כלל ובלתי נראה לעינים! אויר חדרים - הסגורים תמיד על מסגר, משחת הוא. על כן צריכים לפתוח לעתים לא רחוקות חלונות ודלתי הבתים לרווחה לחדש את האויר ולהוציא ישן מפני חדש (פרישע).
ישנם אנשים אשר יאמינו לצאת ידי חובת תמורת האוויר, בפתחם את אגפי חלונות בתיהם בבקר לחצי שעה, אך משל, למה הדבר הזה דומה: לאיש שחפץ לצרף צלוחית מים עכורים ומדולחים, ויקח כף קטנה מים טהורים וישפוך לתוך הצלוחית. אך נקל להבין למי שיש לו מח בקדקדו, כי לתקן מים באופן כזה, שטות גדולה מאין כמוה, כי יש לו מושג נכון בטבע המים. לא כן האויר, אשר לא יראה לעינים, וגם חוש הריח לא יבדיל בין אויר זך ונקי ובוין אויר משחת, לכן לא ישית והאנשים לבם לאויר החדר להחליפו ולצרפו כראוי כפעם בפעם.
***
לשוח כפעם בפעם בנאות דשא

מי האיש החפץ, כי פעולת תמורת יסודותיו תהיה במשטר נכון ובסדר הגון, למען יתענג על חיים טובים ובריאים, על האיש הזה לשית לבו ולדאוג לאויר זך, נקי ובריא במעונו, לשוח כפעם בפעם בשדה נאות דשא או בחורש מוצל.
ובעת הזאת דלתי וחלוני ביתו יהיו פתוחים לרוחה, לבל יחוש, כאשר ישוב הביתה שום שנוי בריח האויר. גם חדר משכבו יהיה נקי וצח. ובבקר כאשר יקום ממשכבו, ימהר לפתוח החלונות להחליף האויר לבל יכיר ויחוש איש, אשר יבוא אחר כך אל החדר, כי לנו פה אנשים בלילה. ובפרט צריכים לחדש אויר- חדרים, אשר ישהו שמה עת רבה, כמו: חדר המשכב, חדר המלאכה, ומה גם חדר הילדים, כי להם דרוש על אחת כמה וכמה אויר צח וטהור. בראשונה יראו לטהרם מכל אבק ולשמרם מכל זוהמא וחלאה, מכל הנדפות רעות ואדים באושים, ושנית יניחו לפחות כפעם בפעם חלוני ודלתי החדרים האלה לרווחה, להחליף ולהמיר אוירם.
***
האבק הוא לאבן נגף ולצור מכשול
האבק הוא לאבן נגף ולצור מכשול לבריאות יושבי ערים הגדולות. בית נוכל לטהר מאבק, אם אך נשמור את הבית ונחזיקו בטהרה ובנקיות. אך מי שאינו מטהר בגדיו ונעליו מאבק ומעפר חוצות טרם בוא הביתה, איננו מנקה את התנור מפיח הכבשן, ואיננו זהיר בהלכות טהרות בכל פרטיה, או מי שביתו הוא בית מלאכה לדברים המעלים אבק, אבדה לו כל תקוה לשאוף אויר צח וטהור.
חדר קטן קשה מאד להחזיקו בטהרה ונקיות ולחדש אוירו, בכל זאת החפץ הטוב כל יוכל.
וגם חדר קטן אשר תדור בו בכפיפה משפחה שלמה, יוכל להיות נקי וחפשי מכל אבק, אם אך יכבד ויכבס הרצפה מדי יום ביומה באשקופבה ('שרובבער', מטאטא), וכלי הבית יטהרו במטפחת רטובה (אורך מוט האשקובה 2 מעטר ורחב האשקובה 20 צ"מ וסמרטוט לה כרוך ומקופל עליה. וכמה מעלות טובות למטאטא באופן הזה: ראשית יקל על המכבד לטהר את הבית ולא יאלץ לכוף ראשו ורובו כהגמון. שנית, לא יזדעזע האבק לעלות למעלה. את הסמרטוט הזה צריכים לכבס ולנקות אחרי כל כיבוד וכיבוד, ולתלותו על יד החלון בחוץ ליבשו).
***
הנדפות הרעות ואדי המשחית
הנדפות רעות ואדי המשחית יוולדו בחדרים אשר חלונותיהם ישארו עת רבה סגורים על מסגר. כי כל כלי הבית: כלי עץ ואבן, הבגדים, הנעלים, גם הרצפה והכותלים מנדיפים (כאנשים ובעלי חיים) אדים וקיטורים וגם 'חוץ הפחמי', אשר על כן מן הנחוץ להרחיק כל כלי הבית הבלתי נחוצים ואך למותרות המה.
חיות ביתיות צריכות להחזק בטהרה ונקיות. צפרים גדולות צריכים לטהר מדי יום ביומו, בינוניות אחת לשני ימים וקטנות אחת לשלושה ימים.
הנותר מארוחת הצהרים מן הבריה, צריכים לשפוך מיד מחוץ לבית, אך במקום כלכלת יונקי שדים וגמולי מחלב, אשר יאכלו לרגעים ואי אפשר לבשל בעדם מדי פעם בפעם מאכל חדש, יראו לכל הפחות לכסות הכלי במכסה. תמורת האויר תקל בחדרים מרווחים ותקשה בחדרים קטנים, צרים ונמוכים.
***
אך שגגה היא מאנשים, אשר יאמינו לצאת ידי חובתם 'בתמורת האוויר' על ידי פתיחת אשנב אחד. שני חלונות צריכים להיות פתוחים זה כנגד זה, ובחדר בעל חלון אחד יפתחו גם הדלת למול החלון הפתוח.
השינה בלילות על יד חלון פתוח, היתה למגורה ולפחד שוא בעיני ההמון. מי שדר בחדר אחד יפתח ארובה אחת מלמעלה ויכסה את החלון במסך, אז ינוח בשלום על משכבו ושנתו תערב עליו, כי אויר קר וצח ימתיק השנה ויתן מנוחה לנפש העייף, ובקומו ממשכבו יחוש חשק לעבודה.
מי שנאלץ לבשל בבית מעונו, צריך לפתוח חלונו לחדש האויר, כי האויר ישחת על ידי 'חומץ הפחמי' הנברא מהבערת העצים.
אך גם האויר היותר טוב, צח ונקי וטהור, והמעון היותר גדול ורחב ידים, כאין וכאפס המה בפעולתם ובסגולתם, אם האויר הזך איננו גם בגוף האדם ובדמו, וכמו שהמעון צריך להיות מחודש כפעם בפעם, להוציא ממנו את האויר המשחת ולהכניס תמורתו אויר צח, כן גם הריאה צריכה להתחדש.
וטוב מאד לשיח, לשיר ולצחוק בקול רם, כי על ידי זה תהיה הנשימה עמוקה ותשאף אויר רב וצח אל הריאה.
***
עבודת העצבים תעמיק הנשימה
גם עבודת העצבים תעמיק הנשימה, ומה רב טוב צפון בהתפלצות (טורנען) על שדה עשב או בחורש מוצל.
כל איש בהיותו בשדה או ביער, ישאף עמוק ויוציא הבל פיו בחוזקה. חלושי החזה צריכים לעשות נשימות גדולות כאלה לפחות שלש פעמים ביום. מי שאיננו רגיל בזה, ייעף על ידי הנשימה העמוקה הראשונה ויחוש בראשו, אך יחדל נא לרגעים אחדים וינוח מעט, וכאשר יחליף כוחו, יתחיל עוד הפעם לשאוף ולהוציא אווירו בחושקה, ולאט לאט ירגיל בעבודת הריאה הזאת.
***
רחיצת הגוף
רחיצת הגוף מדי יום ביומו לא לבד כי תועלתה גדולה לענין טהרה ונקיות, כי גם לענין שטיפת העור, למען יהיו פתחי השקדים פתוחים לרווחה להוציא כל חלאה וזוהמא מהגוף.
תורת הגוף תצוונו לרחוץ לא לבד הידים והפנים, כי אם כל הגוף, לכל הפחות פעם אחת בשבוע, וטוב לתת היתרון למים הקרים להקשות הגוף לבל יסכן בתחלואי התקררות, וטוב מזה לעשות בחורף אמבטאות ממים פושרים ובקיץ לרחוץ במי היאור.
ראשית, צריכים לשית לב אל טהרת הידים (אנחנו היהודים נשמור את המצוה הזאת יותר מכל העמים). מובן מאליו, כי הידים מיד שנגעלו דרושות להיות משוטפים ומשופשפים, החלאה מתחת הצפרנים - מרוחק, הצפרניים - מטוהרות, השער- מסורק מקלעות וחפשי מנוצות, בהמצוות האלה מצווים גם תינוקות של בית רבן.
***
במאד מאד ישגיח על כלכלת הרגליים
במאד מאד ישגיח האדם על כלכלת רגליו, כי על יד בתי הרגליים תעצרנה הרגליים לנדוף את אדן המשחת. וזה הוא סיבת הדבר אשר לעתים לא רחוקות נשמע אנשים מתאוננים על רגליהם המזיעות. אך לוא חכמו, אז הבינו כי רק על ידי אי-נקיות ולכלוך, תזיענה הרגליים, ועל צווארם הקולר תלוי.
בכל ערב וערב לפני השינה יכבסו את הרגלים בבורית ותטהרנה - מי שרגליו מזיעות, ירחצן בבוקר ובערב במים חמים, ימרקן בבורית וישפשפן במכבדת.
אחר כך, כאשר תטהרנה יצק עליהן שפיריטוס וימרחן במטפחת היטב, גם פוזמקאותיו יחליף בבוקר בבוקר בחדשות.
על ידי הטהרה תחזק ותאמץ בריאות הגוף, לעשות עבודתה בחשק נמרץ.
***
טהרת השינים כיצד...
דבר אחד יש במכונת גופנו, אשר אין לו כל חלק ונחלה בעבודת הגוף הכללית, והוא השער, לכן צריכים אנו לסרקו ולגרדו במסרק פעמיים ביום בבקר ובערב.
כך גם השינים נוכל לחזק לאמץ ולהגן בעדן לבל תשחתנה אך על ידי הטהרה, הטהרה כיצד? ימרוק וישטוף פיו שלוש פעמים ביום בבוקר, בערב ובצהרים, וישפשף שניו במכבדת שינים. והעבודה כיצד? ילעוס בשניו לחם יבש נקודים ומאכלים קשים עבים. אך להעמיס עליהן עבודה קשה מנשוא (כמו: לשבור בשינים קליפת אגוזים) יש לחוש לשבירת השן.
***
תורת המלבושים
המלבושים יביאו תועלתם כפליים: ראשית, המה למחסה ולמכסה מקור וקרח, גשם ושלג. ושנית, המה להגן בעד חום הגוף לבל יאבד ממנו הרבה, מנהג הבגדים ('קליידער מאדע') בנוגע לצעצועיהם, צבעם ותארם, איננו נוגע אף כמלא נימה לתועלת הגוף, כי אך מנהג שטות הוא, ופתאים יאהבו ריק.
הבגדים המה למחסה מחרבוני קיץ, מגשם מטרות ורוח סועה וסער, אך יזהרו לבל יהיו דחוקים וצרים, לבל יורגש שמה השתנות החום ולחות.
טוב ללבוש בגדים רחבים, יען כי האוויר שבין הגוף ובין הבגדים יחם, ונעשה כשלמה העוטה ומחממת את הגוף.
בספרד יאמרו על הפועלים האשכנזים הנמצאים שמה, כי אנשים אי-נקיים המה, יען כי לא יחליפו שמלותיהם לעורם מדי יום ביומו כאשר יעשו המה.
אך גם משך יום אחד רב הוא לשאת בגדי גוף האדם, לשהות יותר משתים עשרה שעות רצופות.
חליפת הבגדים הוא תנאי גדול בקיום הבריאות, ובפרט צריכים להזהר ולהשמר במצוות חליפין בבגדים העשויים מצמר. הבגדים היותר נאותים המה בגדים רחבים ארוגים מעשה רשת, כי לא יפריעו מרוץ הדם ולא יעכבו תנועות הגוף. הבגדים המה תחבולה טובה לחנך ולהרגיל את הילד מנוער, לעשות כל דבר בסדר ומשטר נכון בטהרה ונקיות. וכן יעשה בערב כאשר ילך לנוח על משכבו, יפשיט בגדיו ויניחם בקרן זוית במשטר, דבר דבור על אופניו. ובבקר כאשר יקום ינקם במכבדת מכל אבק ונוצות. נעליו יגהוץ למען היות להם ברק, ומחלפות ראשו יסלסל במסרק.
החנוך הזה לא לבד כי ילמד נערים משטר ונקיות, כי גם ירגילם לעשות חפציהם בעצמם. והיה כאשר יגדלו ויהיו לאנשים, יוכלו לעשות כל דבר בידיהם מבלעדי זולתם.
מי שמתגאה בבגדים יפים, ו'קרי למאניה מכבדותא' (קורא לבגדיו 'מכבדים'), יתן בזה אותותיו אותות - כי בגדיו חשובים ונכבדים בעיניו יותר מעצמו, ואם כן הוא בעצמו כאין וכאפס נחשב.
***
מלאכה ומרגוע
המרגוע היותר טוב ונאות, להחליף כח ולנוח מעבודת הגוף הוא השינה באויר צח וטהור, אז יוכלו שאר שעות היום הנשארות להקדיש לתורה ולתעודה מבלי מפריע.
בבית נולדנו, בבית נחיה ונשב, ורוב האנשים ימותו בו, על כן הבית בעינינו כמולדתנו וערש מכורתנו.
אך אם נתבונן מעט נראה כי המעון ישרת לאדם אך למחסה מזרם וממטר ומהשתנות מזג האויר. האדם נולד לחיות בחוץ באויר חופשי. לכן החוב על כי איש יושב בית לדאוג למעון טוב, אויר טהור וצח וחדרים נקיים.
הלא הבית בכל מעלותיו וסדריו לא יביא כל תועלת לבריאות גופנו, לכן עלינו לכל הפחות להשגיח לבל יקלקל עוד ולבל יהפך הודו למשחית ויהיה לנו לרועץ.
יש לבחור במעון בלתי צר, ולהחזיקו בטהרה ונקיות. פרחים ושושנים המגדלים בבית ועומדים על החלון, ייטיב מעט אויר החדר, אם אך יעמדו רווחים, רישומם הטוב וריחם הנעים ייטיבו יותר על הנפש מאשר על הגוף.
***
סיכומם של דברים:
ברוב בריאות העם - הדרת והצלחת הממלכה. גוף בריא יעבוד בחריצות כפים, ישבע רצון מעבודתו, וחופש עז נטעו בקרבו להתשלם יותר וללכת הלאה והלאה.
טהרה ונקיות, חליפות האויר, תנועות חפשיות רבות ביום באויר הצח, מנוחה נכונה, מזון טוב ומזין, ומתעכל מהר עם משקה טוב וטהור, ועבודה בחריצות כפים, הם המה האמצעים הפשוטים היותר טובים והטבעיים לעורר תמורת היסודות, לחזק ולאמץ להחלים ולהשגיא בריאות כל איש ואיש ולהחיות בהם נפש כל חי.
***

בזאת תמה ונשלמה העתקת רובו ככולו של החיבור, המגיש לנו בלשון ציורית את עיקרי 'תורת ההיגיינע', המושתתת על יסודות הגיוניים ואיתנים. חלק לא מבוטל מן הדברים, רלוונטי אף לימינו אנו, ומן הסתם יש ביישומם בחיינו, משום קיום חובת 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'.